אורית רובש היא אמנית היוצרת שפה חזותית הנעה בין פיגורטיבי למופשט, ובין שקט לעוצמה.

עבודותיה עוסקות במתח שבין שבר לשלמות, בין נוכחות להיעלמות ובין מה שנחשף ולמה שחבוי.

שכבות צבע, קווים, מרקמים ונגיעות זהב מתחברים יחד לכדי קומפוזיציות בעלות נוכחות שקטה ועומק רגשי.

חלק מרכזי בשפה האמנותית נשען על רעיון הקינצוגי, המסורת היפנית של איחוי שברים בזהב. לא כניסיון להסתיר את הסדק, אלא דווקא להדגיש אותו ולהפוך אותו לחלק מהיופי, מההיסטוריה ומהזהות של הדבר.

מתוך תפיסה זו, השבר אינו סוף אלא נקודת מוצא חדשה. הוא הופך לסימן של שינוי, התפתחות והתחדשות.

העבודות נוצרות מתוך חיפוש מתמשך אחר איזון בין חומר לרגש, בין דיוק לחופש ובין עוצמה לרכות.

כל יצירה היא מקורית וחד־פעמית, ונושאת בתוכה סיפור שאינו נאמר במלואו אלא נשאר פתוח לפרשנות.

העבודות נוצרות בסטודיו בהרצליה ומוצגות בחללים פרטיים ומסחריים